איך להתאים את הבית לפעוט שמתחיל לנוע באופן עצמאי

עברו בכל חדר ובדקו מה נמצא בגובה הידיים והעיניים של הילד. שימו לב לפינות חדות, מגירות נשלפות, חפצים כבדים, כבלים ומעברים צרים בין רהיטים. הבדיקה אינה מסתיימת בסלון. גם מסדרון, מטבח, חדר רחצה ומרפסת משתנים כאשר הילד יכול להגיע אליהם בכוחות עצמו. רשמו את הסיכונים לפני שמתחילים להזיז ריהוט.

ספריות, שידות וטלוויזיות צריכות להיות יציבות ולהיות מקובעות בהתאם להוראות היצרן ולתנאי הקיר. אל תניחו חפצים כבדים על מדף נמוך שהילד יכול למשוך. בדקו שמגירה פתוחה אינה הופכת למדרגה וששולחן קל אינו זז כאשר נשענים עליו. פתרונות בטיחות צריכים להתאים לרהיט עצמו ולא להיות תוספת מאולתרת שמפריעה לשימוש.

אין צורך להרחיק כל חפץ מהישג יד. הקצו מדף או סל נמוך לצעצועים, ספרים וכלים שהילד יכול לקחת ולהחזיר. אחסון נגיש נותן לילד אזור ברור ומפחית משיכה לארונות אחרים. חומרים מסוכנים, פריטים שבירים וציוד של מבוגרים נשמרים במקום סגור. ההבחנה בין מותר לאסור צריכה להיות ברורה גם במבנה הריהוט.

פנו מסלול תנועה רחב, אך אל תדחפו את כל הרהיטים לקירות באופן אוטומטי. אפשר להשאיר קבוצת ישיבה מסודרת ולהחליף שולחן בעל פינות חדות בהדום יציב או בשני שולחנות קלים שמרחיקים בזמן משחק. קופסה אחת גדולה לצעצועים אינה תמיד פתרון. כמה סלים לפי סוג הפעילות מקלים להחזיר את הסלון למצבו הרגיל בסוף היום.

סידור שמתאים לזחילה אינו בהכרח מתאים לטיפוס. אחת לחודש עברו שוב בחדרים ובדקו לאילו ידיות, מדפים ומשטחים הילד כבר מגיע. הוציאו פתרונות זמניים שאינם נחוצים והחליפו אותם רק כשנוצר צורך חדש. כך הבית נשאר בטוח בלי לצבור מחסומים, שערים ורהיטים שאיבדו את תפקידם ומקשים על כל בני הבית.

שבו בספה, עמדו במטבח ובדקו אילו אזורים מוסתרים על ידי כורסה, אי או ספרייה. שינוי קל בכיוון הריהוט יכול לשפר את שדה הראייה בלי לפתוח את כל החלל. אין תחליף להשגחה, אך תכנון שמפחית פינות נסתרות מקל על שימוש רגיל בבית ומונע הזזות חוזרות של רהיטים.