40 מ״ר בקומת גג — יחידת דיור לבן שחזר הביתה, בלי לוותר על כלום

זוג עם חמישה ילדים פנו אליי (זה היה הפרויקט הראשון שלי) כי אחד הבנים חזר לגור בבית אחרי שנפרד מבת הזוג שלו, ורצו לסדר לו חדר בקומת הגג — ובנוסף להקים שם משרד ביתי לאב. קומת הגג הייתה עם שיפועים ומטראז' משמעותית קטן יותר משאר קומות הבית.

לבן, שהוא כבר לא ילד אלא גבר, יש קשיים מוטוריים בידיים ובעיות ראייה שהיה צריך להתחשב בהם בתכנון — הוא כן יכול לעלות במדרגות, אבל הנגישות בתוך הדירה הייתה קריטית.

השתמשנו במיקום המדרגות, שעולות בשליש הדרך של הקומה, כדי לחלק את השטח: שני שלישים ליחידת הבן, שליש למשרד. ההורים היו ברורים — הם לא ציפו שהבן יחזור לגור איתם, אבל רצו שיהיה לו מקום נעים ונוח משלו, עם כניסה משותפת דרך הבית שלהם אבל תחושה של יחידה עצמאית לגמרי.

הבעיה הגדולה: רק שני חלונות בכל הקומה, אחד בכל צד. פתרנו את זה בלי לפתוח פתחים נוספים בגג — מיקמנו את המחיצה בין הסלון לחדר השינה (שנבנתה בעצם מהארון) בדיוק על קו החלון, וגובה המחיצה הוא רק שני מטר במקום עד לתקרה, כך שיש פרטיות מלאה אבל גם סירקולציה של אוויר בין שני חלקי היחידה. זה, יחד עם מזגן אחד, הספיק לקרר את כל החלל וחסך למשפחה עלות של עוד מזגן ופתיחת פתחים בגג.

באמצע הביצוע התברר שהעמודים בפועל לא היו איפה שהתוכניות (שהיו אמורות להיות מעודכנות) הראו — ואחד מהם בכלל חסם את פתיחת דלת המטבח. עצרנו ותכננו מחדש: הפכתי את העמוד לחלק מדלפק ישיבה תלת־כיווני במטבחון, עם שלושה מקומות ישיבה, במקום מעבר צר של 50 ס״מ שלא היה שמיש בכל מקרה.

השיפוץ כולו — מהתכנון ועד הסוף — לקח חודש. הריהוט נשאר כמעט כולו מה שכבר היה למשפחה, מלבד ארון חדש שעלה כ־2,000 ש״ח. הדבר שהכי הפתיע אותם: שנכנסו ל־40 מ״ר בלבד סלון עם פינת ישיבה וטלוויזיה, חדר שינה, מטבחון, שירותים ומקלחת גדולים ונגישים, ופינת אוכל קטנה — הכול בלי שום דבר בא על חשבון משהו אחר.