דירה חדשה שהרגישה ריקה — משפחה עם ארבע בנות ברחובות

זוג עם ארבע בנות קנו דירה חדשה ברחובות, וכשהגעתי אליהם היה שם משהו מנוכר וריק — לא חסר להם ריהוט, חסר לו אופי.

בחלל המרכזי הוספנו קיר לבנים בפינת האוכל, תכננו ספה עם ר׳ (שהייתה חשובה להם במיוחד) וספרייה לסלון, החלפנו את שולחן פינת האוכל, והוספנו אי במטבח. כל האלמנטים החדשים האלה חוברו באותם חומרים, כדי שהם ידברו בשפה אחת בכל החלל.

בקיר הכניסה עשינו עבודת נגרות באותה שפה שמסתירה את ארון החשמל ואת דוד המים, והוספנו לה מראה וכמה מדפים ומגירות קטנות לאחסון מפתחות ודברים קטנים כשנכנסים הביתה.

הדירה בת ארבעה חדרים, אז חילקנו את חדר הילדות לשניים: לשתי הבנות הגדולות שמנו מיטת קומתיים ושידה לשיעורי בית, צבענו את הקירות, ומיקמנו את הארון בנישה כך שלא יחסום את הכניסה לחדר. לשתי הקטנות (שהחדר שלהן גם משמש כממ״ד) פינינו מקום למשחקים, מיקמנו את המיטות על הקירות הפנימיים, ותכננו ציור קיר.

בחדר ההורים הייתה בעיה דומה לזו שפגשתי בפרויקט קודם — שני קירות תפוסים בחלונות, שלישי בדלת לשירותים ולמקלחת שהיו קטנים מאוד בלי אחסון, ורק שני קירות פנויים משני צידי דלת הכניסה. גם כאן פיצלנו לשני ארונות (הפעם קטנים יותר, של שתי דלתות כל אחד) — אחד צר לקיפול, אחד עמוק יותר לתלייה ולמצעים. במקום שתי קומודות קטנות ליד המיטה, מצד אחד שמתי טואלט ומצד שני קומודה שמדברת אותה שפה — כדי שלכל אחד יהיה מקום לדברים הקטנים בלי להעמיס על החדר.

במקלחת שלהם היה כוננית פשוטה על הרצפה. המלצתי להחליף אותה בכיור תלוי קטן (60 ס״מ) עם ארון שירות תואם, כדי שהאחסון לא ירטב ויתקלקל.